לרות אטינג, זמרת מצליחה בשנות ה-20' של המאה העשרים היה הכל - המראה, הפיתוי, קול הג'אז מעשן, את הדבר הזה. יש לה לצידה גם את מרטין 'הצולע' שניידר, שלמרות שהיה זה שניע את הקריירה שלה קדימה, גם מאוד ייסר אותה. הסרט זוכה פרס האוסקר מ-1955 (הסיפור הטוב ביותר), המקושט בביצועים מלאי החיים של דוריס דיי לשירים מאותה התקופה, מבוסס על סיפור חייה המציאותי והקשה של אטינג עם האיש שדחף את הקריירה שלה בטקטיקת הזרוע החזקה ומצד שני חנק אותה באחיזה אובססיבית ממנה היא נמלטה תוך סיכון חייה. כשניידר זכה ג'יימס קגני באחד מששת המועמדויות לפרס האוסקר של הסרט. אטינג של דיי הייתה ההופעה הדרמטית הכי טובה שלה בקריירה, הופעה שהקנתה לה תשבחות מצד המבקרים ומכתבי מחאה רבים של אוהדים שלא היו מוכנים שהיא תעזוב את תפקידיה העליזים המסורתיים.
