אנדריי פיליפוב היה בזמנו עילוי - המנצח המהולל של תזמורת הבולשוי הגדולה בכל הזמנים. היום, 50 שנה לאחר מכן, הוא עדיין עובד בבולשוי - בתור מנקה. בתקופה הקומוניסטית הוא פוטר בשיא תהילתו כשסירב להסגיר את חברי התזמורת היהודים, ביניהם היה גם חברו הטוב ביותר. אנדריי נכנס לדיכאון והתמכר לטיפה המרה. מנהל הבולשוי, בכיר במפלגה, ממשיך להבטיח כל השנים לאנדריי ש"בקרוב" הוא ישוב לנצח, בזמן שהוא לועג לו, משפיל אותו ובכלל מאמין שהוא עושה לו טובה גדולה כשהוא עדיין נותן לו לעבוד. יום אחד במהלך ניקיונותיו, מגלה אנדריי הזמנה של התזמורת לנגן בפריז בהתראה של שבועיים, בעקבות ביטול פתאומי של תזמורת מפורסמת אחרת. אנדריי, ב"הבזק" של רגע, מחליט לאסוף מחדש את כל חבריו המוזיקאים מפעם: מי שהיום עובדים כנהג מונית, כאיש הובלה, כמוכר בשוק הפשפשים, כאיש סאונד בתעשיית הפורנו וכו'.
