מלחמת לבנון הראשונה. יוני 1982. טנק בודד ומחלקת צנחנים נשלחים לסרוק ישוב עירוני עוין. חיל האוויר כבר הפציץ אותו. עליהם להיכנס ולדווח שלא נשאר שם כלום. פשוט וקל. מכסימום שלוש שעות. אבל העסק מתחיל להסתבך. המשימה הפשוטה לכאורה, מאבדת שליטה והופכת למלכודת מוות, סיוט מצמרר. הלילה יורד והכוח הפגוע נותר לכוד במרכז העיר ההרוסה, מנותק מהצבא ומוקף בקומנדו סורי שסוגר עליו מכל עבר. גיבורי הסרט הם צוות הטנק: שמוליק התותחן, אסי מפקד הטנק, הרצל הקשר ויגאל הנהג. ארבעה ילדים בני-20 שמפעילים מכונה שהורגת אנשים. הם אינם גיבורי מלחמה, אין בהם חדוות הקרב, מעשי אומץ או הקרבה. רק פחד נורא. הפחד למות. הם נקלעים למציאות שאינם יכולים להכיל, מתמודדים עם קונפליקטים בלתי-אפשריים, והולכים לאיבוד בתוך הכאוס של המלחמה. שמוליק, התותחן, הוא החוליה האחרונה בשרשרת המוות. הוא זה ששם את הצלב